בתחילת פרשת שופטים כתוב "צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף–לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ."
(דברים ט"ז, כ)
למה מתכוונת התורה במשפט "צדק צדק תרדוף"? התורה מזכירה לנו את המאבק לצדק חברתי. הצדק מתחיל בכך שמתקיימת מערכת משפטית מסודרת ושהמנהיגים לא מנצלים את כוחם לרעה
ומה איתנו, איך אנחנו שוטים את עצמנו? האם אנחנו אוהבים את עצמנו? האם אנחנו שופטים את עצמנו לטובה או לרעה? מסתכלים על עצמנו חיובי או השללי? איפה אנחנו סמים את הפוקוס שלנו על מה שיש לנו או מה שאין לנו?
הרבה מאיתנו סמים את הפוקוס שלנו על מה שאין לנו או על מה הינו *רוצים* שיהיה לנו וכשאנחנו אנחנו משיגים את מה כשאנחנו רוצים אנחנו ישר חושבים על היעד הבא בלי להיות אם ההסיג שהסגנו.
ואז התחושה שלנו היא תחושה של תסכול, אכזבה, רדיפה > עייפות.
משפט מאוד מפורסם שאנחנו כבר מדקלמים באלפה ולא תמיד חושבים על המשמעות שלו
ואהבת לרעך כמוך והדגש כאן הוא על המילה *כמוך*
*אז בואו נחשוב פעמיים איך אנחנו מתכסים לעצמנו ולאחר*
שמעת היום שני סיפורים קצרים מפי הרבי יואב אקריש שממש ממכישים את הנקדה
סיפור אחד:
יום אחד הרשלה (כך מספרת האגדה) הלך מסע של כמה וכמה ימים בקושי אכל, בקושי שתה חיפש אכסניה שיוכל לטעום משהוא לאכול אחרי כמה ימים של הליכה ללא אוכל, והוא מצא מצא בית הערכה יהודי אמיתי, הוא נכנס היתה שם את המבשלת היהודייה שראתה המבשלת את היהודי שנכנס וישר היא שואלת אותו "שלום עלייכם, מאיפה אתה מגיעה?" אומר: "מוורשה" אמרה המבשלת: "אה מוורשה איזה יופי, אתה מכיר את משפחת בלוברמין (משהו כזה) אומר לה: "בטח" שואלת אותו: "מה שלומם?" אומר לה בקר רוח: "מתו"
"מה!!" התפלאה האישה: "מה?, למה?, איך? מה קרה? הם היו משפחה כזאת טובה איזה אסון מתחילה לבכות, ומה אם משפחת קלפמכר (משהוא כזה) אומר לה: "כן", שואלת אותו, נו ומה שלומם?" אומר לה באדישות: "מתו", "מה! גם הם מתו?" התפלאה האישה: "מה קורה שם אצלכם מגפה אצלכם הן מתו והם מתו?" אומר לה: *"גברת, שאני רעב כל העולם מת!!"*
סיפור שני:
בסוף מלחמת העולם השניה כשהגרמנים רואים שהם הולכים להפסיד במלחמה הן החליטו להצעיד על כל היהודים שנשארה אלפי קילומטרים, יש הרבה אנשים שמתו בדרך ויש כאלו ששרדו,
שאלו אישה אחת איך היא שרדה את צעד המוות הרי שהרבה מאוד גברים חזקים שצעדו את מצעד המוות והם לא שרדו ואת אישה איך הצלחת לשרוד? אמרה להם "כל האנשים שנפלו בדרך הסתכלו רחוק, על כמה עוד נשאר להם, *ואני הסתכלתי ובקשתי מהקב"ה ויתן לי כוח רק לעוד צעד אחד וכל פעם בקשתי שייתן לי כוח רק לצעד הבא ולצעד שאחרי וכך שרדתי,* לא הסתכלתי בכלל על כמה עוד נשאר לי, הייתי ממוקדת רק בצעד הבא*
ודבר אחרון להיום: למה קוראים לעבר עבר ועתיד עתיד ? *כי העבר הוא *עבר – הוא עבר, הוא היה ולא יחזור*
*והעתיד הוא עתיד*, אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד *הדבר היחידי שקיים הוא ההווה – מה שנוכח כרגע במציאות העכשווית* זה לא אומר שאסור לתכנן וזה אומר פשוט להיות *מוכנים ופתוחים לקבל לשינויים
ולסיום אני מאחלת לכולנו שנזכה לאהוב ולקבל את עצמנו כמו שאנחנו ולדון את עצמנו לכף זכות
ושנדע לראות את מה שיש לנו כרגע זה ולא נהיה עסוקים המה שעבר ומה שיהיה
חברים יקרים חשוב לי להתגיש שהיום כתבתי דברים מאוד עמוקים שדורשים זמן כדי להבין ולעקל אותם
מי שרוצה מזמן לפנות אלי בפרטי 054-5640662
אהבתם, אתם מוזמנים להעביר את זה הלאה.
אם קבלתם את זה ממשהו אחר ואתם רוצים ולהצטרף ישרות לקבוצת ההשראה שלי
לאחדות ואהבת חינם בקישור הבא https://did.li/Inspired-by-Neta-Inbar
שבת שלום
שלכם באהבה
נטע איל