פרשת קורח – קבלה מתוך ענווה

"וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל-מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל-אַהֲרֹ֗ן וַיֹּֽאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֘ רַב-לָכֶם֒ כִּ֤י כָל-הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְהֹוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל-קְהַ֥ל יְהֹוָֽה" (במדבר טז, ג)

בפרשת קורח מסופר לנו על מרד קורח ועדתו. קורח ועדתו מרגישים שמשה ואהרון מתנשאים על העם בעקבות הנהגתם. אך בכך שקורח ועדתו חושבים שמשה ואהרון מתנשאים הם בעצם מתנשאים הרי הקב"ה הוא זה שבחר במשה ואהרון, להפך משה היה ענו, הוא לא חשב שהוא מתאים להנהיג את העם

אני רוצה להעלות כאן מחשבה אישית שלי, הרי קורח יודע היטב שהקב"ה הוא זה שבחר במשה ואהרון, אז למה הוא חושב שהם מתנשאים? אולי בכך קורח מערער על הקב"ה.

אפשר לקחת את זה לחיים שלנו. לפעמים יש מצבים שבהם אנחנו מסיבות שונות מתנשאים על אחרים ולא מכבדים אותם ובעצם נוהגים  בלי שנשים לב בדרכו של קורח.

אני מאחלת לכולנו שנדע לכבד את האחר גם אם דרכו שונה משלנו ואם מנסה ללמד אותנו בידע שאנחנו לא יודעים – לא להתנשא עליו.

אהבתם, אתם מוזמנים להעביר את זה הלאה.

אם קבלתם את ההשראה הזאת ממשהו אחר ואתם רוצים ולהצטרף ישרות לקבוצת ההשראה שלי  לאחדות ואהבת חינם בקישור הבא  https://did.li/Inspired-by-Neta-Inbar

שבת שלום

אוהבת נטע איל

שתפו